ר' לוי יצחק כגיבור תרבות עכשווי

 

מעבר למקומו המשמעותי של ר' לוי יצחק כמנהיג בדורו וכצומת מרכזית בראשית צמיחתה של החסידות, ממשיכה דמותו להדהד אל מעבר לזמנה ההיסטורי, כדמות רלוונטית ובעלת אמירה עכשווית בהמשך הדורות עד לימינו אלה.

דמותו של ר' לוי יצחק נוכחת לא רק בהקשר החסידי הפנימי אלא במעגלים הנרחבים  של התרבות, הספרות והחיים בכללם, הן בתוכו של העולם היהודי והן מחוצה לו.

נצביע על שלוש דוגמאות שימחישו זאת:

 

א. לעזרת הלוחמים במלחמת העצמאות:

מכתבו של יהושע לבינוביץ', מלוחמי כפר-עציון במלחמת השחרור. במכתב זה עולה דמותו של ר' לוי יצחק בהקשר חדש ומפתיע, כמופיע מעל הרכסים של הרי יהודה, בתוכה של המערכה הקשה על גוש-עציון. בתוכו של הקשר זה, הכל כך שונה מו ההקשר בו הייתה נתונה דמותו הריאלית של ר' לוי יצחק, מתגעגע יהושע לבינוביץ', דווקא אליו, כדמות שיש לה את הכוח להראות לריבון העולמים "מי מול מי עומד פה במערכה", ולתבוע ממנו שיעשה משפט צדק:

 

מכתב לחבר

 

בנוגע למצבנו בחומר וברוח – מתלוצצים יושבי הקרנות שבתוכנו ואומרים: "מצבנו החומרי הוא 'רוחני' למדי ומצבנו הרוחני חומרי במעט". אך אין אלה אלא דברי בדיחותא של גברין יהודאין. לאמיתו של דבר – במיוחד אחרי השיירה האחרונה שעלתה אמנם בדמים מרובים – מלאים תודה לאל, מזווינו מזן אל זן. אין פרץ, אין צווחה ואין ירייה ברחובותינו, ואם ישועת ד' לא תאחר לבוא, הרי לא נבוש ולא נבייש את כלל ישראל במעמדנו בימים אלה.

בשטח הפעולה התרבותית לא היתה כמעט תקופה של עירות והתעניינות כבימים אלה. לומדים, מי מתוך עניין בלימוד עצמו, ומי מתוך חוסר עניין במה שהוא אחר. אלה ואלה, יושבים והוגים בתורה.

בשעות בין הערביים, תמצא חוג חברים הצולל בים התלמוד; מתקיימים חוגים אחרים למשנה ולתנ"ך. מרצים על נושאים בספרות, בידיעת הארץ ובמקצועות הטבע. נערכות מסיבות שבת ומעידן לעידן – גם הופעה של חוג דראמאטי. הכל מבוצע בכוחותינו הדלים.

כשתצא בשעה כזו מפתח "נווה עובדיה" ותראה את ההרים השוממים שמסביב ומעבר להם קינים של ארס והרס – היית רוצה, שתופיע על הרכסים האלה דמותו הפלאית של ר' לוי יצחק מברדיטשב, להוכיח לו לריבון העולמים, מי מול מי עומד פה במערכה.

אך עד שיופיע ר' לוי יצחק מברדיטשב, שומה עלינו להעמיד שם מליצי יושר אחרים, אשר את שפתם ייטיב שכנינו להבין. התגבורת, שהגיעה אלינו מעודדת אותנו, חלק ניכר מהם – חברי תנועתנו או קרובים אלינו ברוחם ויחד עם זה – חיילים טובים. לא אלמן ישראל.

בתוך חיינו האפורים יש גם כמה וכמה בעיות מטרידות, ובהזדמנות הייתי רוצה לשפוך שיחי לפניך, אך לא אגדיש את הסאה הפעם ואומר שלום. ישמרכם ד' בכל עת ובכל אשר תפנו. דרישת שלום לכל ידידי באשר הם שם.

יהושע לוינוביץ

 

(מתוך: גוש עציון, חמישים שנות מאבק ויצירה, כינס ועיבד יוחנן בן יעקב, בית ספר שדה כפר-עציון – הקיבוץ הדתי, תשל"ח, עמ' 229 – 230). 

 

 

 

ג. 'קדיש' לר' לוי יצחק מפיו של פול רובסון:

 

על ביצועו של רובסון את שירו של ר' לוי יצחק, בקונצרט במוסקבה, ניתן לקרוא באתר 'מכרות נטושים'.

נדמה כי פול רובסון בחר לשיר דווקא את שירו של ר' לוי יצחק מתוך תחושה עמוקה של החרות שבדמותו, ההתנגדות לכל השתעבדות והיכולת לעמוד מנגד ולתבוע את האמת שלו.

 

השחקן והזמר האפרו-אמריקאי, פול רובסון שר את שירו של ר' לוי יצחק הידוע בכינוי 'קדיש לר' לוי יצחק'.  

ב. בקץ הדרכים עומד ר' לוי יצחק מברדיטשוב ודורש תשובת רם.

 

המשורר אורי צבי גרינברג בספרו 'רחובות הנהר', שמהווה היצירה השירית המקיפה הראשונה שהגיבה לשואה, נדרש אף הוא לדמותו של ר' לוי יצחק. בשירו של אצ"ג עומד ר' לוי יצחק מול ריבונו של עולם ודורש ממנו בתביעה שיש בה אף מן ההתרסה, להכריע על גורלו של העם לאחר החורבן.

השיר נקרא 'בקץ הדרכים עומד ר' לוי יצחק מברדיטשוב ודורש תשובת רם' והמשורר נכנס בו לדמותו של ר' לוי יצחק העומד מול ריבונו: 

 

(מתוך: גרינברג א' צ', בקץ הדרכים עומד ר' לוי יצחק מברדיטשוב ומבקש תשובת רם, אורי צבי גרינברג - כל כתביו, כרך ו', רחובות הנהר, ספר האיליות והכח, עמ' 64-61.)