סיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב אינם מזכירים ענייני תורה או יהדות, ומשמשים מעין מראה לנפשו של הקורא. אולי זו הסיבה שיותר מ-200 שנה אחרי שסופרו, הם עדיין גועשים בתרבות הישראלית.
האם רבי נחמן, מייסד חסידות ברסלב, רצה להפיץ יהדות כשסיפר לחסידיו את סיפורי המעשיות שלו? אם כן – מדוע אין בהם אזכור לתורה, ואיך זה שהעדיף שהקורא ייתן להם פרשנות בעצמו?
פרופ' צבי מרק, ראש הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשוב באוניברסיטת בר-אילן ועורך הספר "כל סיפורי רבי נחמן מברסלב", מספר על הנימוק האסתטי שנתן רבי נחמן בעצמו להשמעת הסיפורים ועל הדרך הארוכה שעשו מאז – החל מהרגזת תנועת ההשכלה, שכללה כתיבת פרודיה על המעשיות וכלה בהעלאתן על במות פסטיבל ישראל.
הטקסט לקוח מתוך אתר ליבא: