ר' לוי יצחק מברדיטשב (1740­-1809), מתלמידיו הבכירים של המגיד ר' דב בער ממזריטש, נודע כאחד המנהיגים הבולטים ביותר בתנועת החסידות. היה תלמיד חכם ולמדן מהשורה הראשונה, את מעמדו וכוח השפעתו קנה לו לא רק כרב חסידי אלא כרב ופוסק של קהילות, כראש ישיבה וכאב בית דין נחרץ ותקיף. נודע לדורות בספרו 'קדושת לוי' ובכינויו כ'סניגורן של ישראל', דמותו מוכרת ונערצת על תנועת החסידות בכללה, ללא הבדלים בין הזרמים השונים שבה. השפעתו של ר' לוי יצחק מברדיטשב אף חורגת הרבה מעבר לחוגי החסידים ומשמשת מקור השראה ליוצרים חשובים בתחומי הספרות, ההגות והמוזיקה.

 

תולדות

 

ר' לוי יצחק נולד בעיר הוסקוב לאביו ר' מאיר שהיה למדן בנגלה ובנסתר. עם נישואיו עבר לעירו של חותנו – לברטוב. בתקופה זו התוודע ר' לוי יצחק לר' שמעלקה מניקלשבורג - למדן גדול, דמות פלאית וייחודית בחסידות הצומחת ורבה של ריצ'וול - והפך לתלמידו.  ר' שמעלקה הוא שהביא את ר' לוי יצחק למגיד ר' דב בער ממזריטש.

בחצרו של המגיד ממזריטש ישבו רוב רובם של מנהיגי החסידות הצומחת – ר' מנחם מנדל משקלוב, ר' אברהם מקאליסק, ר' אלימלך מליז'נסק ואחיו ר' זושא, ר' זאב וולף מז'טומיר, ר' אהרן מקרלין, ר' נחום מצ'רנוביל ורבים אחרים. ר' לוי יצחק היה לאחד מתלמידיו הקרובים של המגיד ורבות מתורות המגיד המצויות בידינו, מקורן בכתיבותיו של ר' לוי יצחק.

חלון הצצה לתקופה זו מצוי בעדות המובאת בדורות מאוחרים יותר בידי ר' יצחק יהודה ספרין, האדמו"ר מקומארנא:

זוהר כזה ממש זכיתי לראות בראש השנה אצל מורי, שחל יום ראשון בשבת, וביום השני לא היה מורי ורבי יכול לתקוע, ועמד מורי להתפלל מנחה ותפילת מנחה שלו היתה תמיד אש שורף שלהבת יה כנודע. וכשראיתי זאת הלכתי ממקומי ועמדתי אצל החלון קרוב למקום מורי להתפלל שם. ואחר התפילה היה דרך מורי לילך מעט אנה ואנה וגם להחלון וכשהחזיר פניו מן הכותל ראיתי על פניו זיו וזוהר השכינה בכמה מיני זיו וזוהר והדר כמראה הקשת של מעלה בגוונין נהירין. ונפל עלי פחד ורעדה ונפלתי לאחורי והחזיקו בי בני אדם שלא אפול ולא ידעו הסיבה. וכשראה מורי את הרעדה שלי החזיר את פניו לכותל וסמך ראשו על הכותל שניים או שלושה רגעים והחזיר את פניו ולא ראיתי עוד שום דבר. והיה מספר והולך ש"גם בעת פטירת מורי הרגשתי וראיתי זיו וזוהר כזה עליו ומזה זכיתי להשגת תורתו".

 

ר' לוי יצחק שהיה תלמיד חכם שידו רב לו אף בנגלה ופוסק, שימש ברבנות בערים ריצ'וואל, זליחוב, ופינסק, ולבסוף קבע את מושבו בברדיטשב.

מרכזיותו של ר' לוי יצחק בדור השלישי של החסידות, תקופת הפצתה של החסידות והיותה ל'תנועה', מתבלטת הן מהיותו מטרה מרכזית להתקפותיהם של המתנגדים, והן מהיותו נקודת ציר במאבקים הפנים חסידיים.

 

לקריאה נוספת >>>